#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים א&quot;א לחול 1) ר&quot;ה 2) יוה&quot;כ 3) פורים 4) פסח, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב 5) שבועות והושענא רבא 6) חנוכה 7) תענית אסתר?	"1) אד&quot;ו [א&#x27; משום הושענא רבא, ד&quot;ו משום יוה&quot;כ] 2) גא&quot;ו 3) זב&quot;ד 4) בד&quot;ו 5) גה&quot;ז 6) ג&#x27; 7) אג&quot;ו"	סימן תכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום יהיה ל&quot;ג בעומר?	פורים, וסימן לדבר פל&quot;ג ח&quot;י דהיינו ל&quot;ג בעומר שהוא י&quot;ח אייר (טור)	סימן תכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקשר בין שבועות וחנוכה?	"ביום שיהיה שבועות יהיה חנוכה שלאחריו אם הם כסדרן או חסרים אבל אם הם מלאים יבוא ביום שלאחריו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ובשנים שחל שבועות ביום ב&#x27; (כגון הש&quot;א זח&quot;א הח&quot;א) א&quot;א לשנה שלאחריו להיות שלם דלעולם חל ר&quot;ה ביום ג&#x27; וכל שנה שחל ר&quot;ה ביום ג&#x27; הוא כסדרן] [וסימן לדבר כי נר מצוה ותורה אור (ביה&quot;ל לקמן סע&#x27; ד&#x27; סד&quot;ה במדבר)]"	סימן תכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חדשים חסרים ואיזה חדשים מלאים?	"ניסן מלא, אייר חסר, וכו&#x27;, אבל חשון וכסלו יכולים להיות חסר ומלא או חסר חסר או מלא מלא, ובשנה מעוברת אדר ראשון מלא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלו)"	סימן תכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה ימים יכול ר&quot;ח לחול [אחר מלא יום ב&#x27; דר&quot;ח]?"	"ניסן אגה&quot;ז, אייר בגה&quot;ז, סיון אגד&quot;ו {וסימן לדבר ע&quot;י קבלת התורה כלל ישראל &quot;דואגים&quot; במצות}, תמוז אגה&quot;ו, אב בדו&quot;ז, אלול אבד&quot;ו, תשרי בגה&quot;ז, מרחשון בדה&quot;ז (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), כסלו אבגדה&quot;ו [דכשחל מרחשון ביום ה&#x27; א&quot;א להיות מלא], טבת אבגד&quot;ו [דאם ר&quot;ח כסלו חל בג&#x27; לא יהיה מלא, ואם חל בד&#x27; לא יהיה חסר, וכן אם ר&quot;ח כסלו חל בה&#x27; לא יהיה מלא, ואם חל בו&#x27; לא יהיה חסר], שבט בגדה&quot;ז, אדר זבד&quot;ו [דאם ר&quot;ח שבט חל ביום ג&#x27; על כרחך הוא שנת מעוברת (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלו)], אדר ראשון בדה&quot;ז, אדר שני בדו&quot;ז"	סימן תכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימנים ליו&quot;ט?	כתב הטור דעושין סימן ע&quot;פ ימי פסח, א&quot;ת תשעה באב [וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו], ב&quot;ש שבועות {והושענא רבא}, ג&quot;ר ראש השנה [הבאה], ד&quot;ק קריאת התורה דהיינו שמחת התורה [בחו&quot;ל], ה&quot;צ צום כיפור, ו&quot;פ פורים [שעבר]	סימן תכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקריאה קודם פסח [שבת הגדול]?	"בשנה פשוטה פרשת צו [מפני שמדבר בהגעלת כלים בקדשים וילפינן חמץ ממנו (אבודרהם, ביה&quot;ל ד&quot;ה צו)], ובשנה מעוברת פרשת מצורע [דכתיב בה וכלי חרס ישבר שהוא כעין הגעלת כלים (שם)] ובשנה הח&quot;א והש&quot;א קורין פרשת אחרי מות [שקורין פרשת נח בר&quot;ח חשון וניתוסף שבת אחת לקריאה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקריאה קודם שבועות?	"פרשת במדבר [כדי להפסיק בין הקללות של פרשת בחוקותי לשבועות שהוא יום הדין לפירות האילנות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולעולם)], ובשנה שקורין אחרי מות קודם פסח קורין נשא קודם שבועות (ביה&quot;ל ד&quot;ה במדבר)"	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקריאה אחר תשעה באב?	ואתחנן [כדי שיקראו פרשת דברים שהוא תוכחותיו של משה רבינו וההפטורת חזון שהוא תוכחת ישעיהו על החורבן קודם תשעה באב (ביה&quot;ל ד&quot;ה ט&quot;ב)]	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקריאה קודם ר&quot;ה?	"נצבים [מפני שיש בה מעניני תשובה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ט&quot;ב), ועוד כדי להפסיק בין הקללות דפרשת כי תבוא לר&quot;ה (תוס&#x27; מגילה ל&quot;א ע&quot;ב)]"	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימן לכל הנ&quot;ל?	לפשוטה פקדו ופסחו, למעוברת סגרו ופסחו, מנו ועצרו, צומו וצלו, קומו ותקעו	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל אם פרשיות אלו מחוברות או נפרדות: 1) ויקהל פקודי 2) תזריע מצורע 3) אחרי מות קדושים 4) בהר בחוקותי 5) חקת בלק 6) מטות מסעי 7) נצבים וילך?	"1) בשנה מעוברת נפרדות, בשנה פשוטה מחוברות [חוץ משנה הש&quot;א דאז נפרדות מפני שניתוסף שבת אחת קודם פסח] 2) בשנה מעוברת נפרדות, בשנה פשוטה מחוברות 3) בשנה מעוברת נפרדות, בשנה פשוטה מחוברות 4) בשנה מעוברת נפרדות, בשנה פשוטה מחוברות [אמנם, בשנה הכ&quot;ז הם מחוברות דוקא בחו&quot;ל ולא בא&quot;י דאז שביעי של פסח חל בערב שבת והם מפרידין בהר בחוקותי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {והמ&quot;ב הביא שיש נוהגין להפריד תזריע מצורע אבל אנו נוהגין להפריד בהר בחוקותי, אבל אין מנהג כלל להפריד אחרי מות קדושים ונראה כדי שלא יצטרך להפטיר התשפוט}] 5) ברוב שנים נפרדות, ואם חל שבועות בשבת [יו&quot;ט שני בחו&quot;ל] הם מחוברות [בין בשנה מעוברת בין בשנה פשוטה] {נמצאת בא&quot;י לעולם הם נפרדות} 6) לעולם הם מחוברות חוץ משנה מעוברת וחל ר&quot;ה ביום ה&#x27; דאז קורין נשא קודם שבועות וחסר פרשה אחת [ובא&quot;י הם נפרדות גם כשחל פסח בשבת בשנה מעוברת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {אבל לא מתקנין זה קודם שבועות כדי שיקרא בחו&quot;ל רק פרשת במדבר קודם שבועות ולא פרשת נשא, ולא מתקנין זה בחקת ובלק כיון דלא רגילין לחבר פרשיות אלו (מהרי&quot;ט ח&quot;ב או&quot;ח סי&#x27; ד&#x27;) א&quot;נ כדי שיקראו פרשת חלוקת הארץ בזמן בין המצרים (בני יששכר ח&quot;א מאמר חדשי תמוז ואב פרק ב&#x27; אות ב&#x27;)] 7) אם חל ר&quot;ה ביום ב&#x27; או ג&#x27; הם נפרדות, ואם חל ביום ה&#x27; או בשבת הם מחוברת [וסימן ב&quot;ג המלך פת (חולק) וילך] (ע&quot;פ גר&quot;א וביה&quot;ל ד&quot;ה במדבר)"	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו סדר החדשים כשחל ר&quot;ה 1) ביום ב&#x27; 2) ביום ג&#x27; 3) ביום ה&#x27; 4) בשבת?"	1) חסרים או מלאים 2) כסדרן 3) בשנה פשוטה כסדרן או מלאים, בשנה מעוברת חסרים או מלאים 4) חסרים או מלאים (ביה&quot;ל ד&quot;ה במדבר)	סימן תכח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימן לחילוקים של פרשת האזינו?	"איתא בגמ&#x27; (ר&#x27;&#x27;ה ל&#x27;&#x27;א ע&#x27;&#x27;א) סימן הזי&quot;ו ל&quot;ך, וביאר הרמב&quot;ם דהפסקות אלו הם תוכחות כדי שיחזרו העם בתשובה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ורבינו בחיי כתב עוד טעם שרומזים שהזיו והתפארת של תורה הוא לישראל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ביאור הסימן?	"1) ה&#x27; - האזינו (פסוק א&#x27;)&lt;br&gt;2) ז&#x27; - זכור (פסוק ז&#x27;)&lt;br&gt;3) י&#x27; - ירכיבהו (פסוק י&quot;ג)&lt;br&gt;4) ו&#x27; - לרב פלטוי גאון (ור&quot;ח ורש&quot;י ותוס&#x27;) וירא ה&#x27; (פסוק י&quot;ט), למס&#x27; סופרים (פי&quot;ב ה&quot;ח) וישמן (פסוק ט&quot;ו) [ותמהו הפר&quot;ח ורש&quot;ש הרי הוא ב&#x27; פסוקים, ותי&#x27; חילופי גרסאות (ר&quot;ה ל&quot;א ע&quot;א) דאנן לא בקיאין בפסוקי וצ&quot;ל דלפי המס&#x27; סופרים יש כאן ג&#x27; פסוקים {וכן מבואר מרש&quot;י (שם) דהיה לו מסורה אחרת במנין הפסוקים דהוא מונה מ&#x27;&#x27;ב פסוקים בהשירה ולדידן יש מ&quot;ג פסוקים}]&lt;br&gt;5) ל&#x27; - לרב פלטוי גאון (ור&quot;ח ומס&#x27; סופרים) לו חכמו (פסוק כ&quot;ט), לרש&quot;י ותוס&#x27; לולי (פסוק כ&quot;ז)&lt;br&gt;6) ך&#x27; - לרב פלטוי גאון כי אשא (פסוק מ&#x27;), לרש&quot;י ותוס&#x27; (ומס&#x27; סופרים ור&quot;ח) כי ידין (פסוק ל&quot;ו).&lt;br&gt;להלכה, המחבר והטור פסקו כרב פלטוי גאון, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא דיש נוהגין כרש&quot;י, ולמעשה נהרא נהרא ופשטיה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק בעוד מקומות?	"עד שביעי אינו יכול להפסיק יותר אפי&#x27; לצורך חיובים (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ואפי&#x27; אם רוצה להפסיק במקום שצריך להפסיק לפי שיטה אחת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), אבל בשביעי יכול להוסיף עוד עלייה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) משמע דאין להפסיק אפי&#x27; בשביעי]"	סימן תכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מחלקים במנחה בשבת וב&#x27; וה&#x27;?"	"האלפסי ס&quot;ל דצריך להקפיד על הז&quot;י, והשיג עליו המרדכי דא&quot;צ לדקדק אלא בשבת שחרית, והמחבר מחמיר כהאלפסי אבל הרמ&quot;א מקיל כהמרדכי [ונראה לר&quot;י באק דתלוי בהטעמים, דלפי הרמב&quot;ם דהוא תוכחה זה שייך אפי&#x27; במנחה וב&#x27; וה&#x27;, אבל לפי הרבינו בחיי דמרומז על זיו ותפארת התורה אין זה שייך אלא כשקורא כל הפרשה]"	סימן תכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקדש, איזה שירה אמרו?	"במוסף במנחה אמרו שירת האזינו כסימן הזי&quot;ו ל&quot;ך, ותמה הרש&quot;ש (ר&quot;ה ל&quot;א) על לשון הטור ושו&quot;ע דמשמע דקראו כל ימי השבוע, אמנם משמע מב&quot;י דהבין כוונת הטור דקראו בשבת כנגד ימי השבוע, וע&quot;ע בדרישה (ס&quot;ק א&#x27;) דפירש דקאי על המעמדות דהיו עושין באותה שבוע {וצ&quot;ע, דמבואר בתענית (כ&quot;ו ע&quot;ב) דהמעמדות לא היו מתפללין מוסף}"	סימן תכח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקללות 1) שבתורת כהנים 2) שבמשנה תורה?	"1) אין מפסיקין בהם [דנראה כאילו הראשון קץ בתוכחת השי&quot;ת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)] אלא מתחילין מפסוק לפניה ומסיימין אחריה [והיינו ג&#x27; פסוקים מפני שאין מתחילין או מסיימין תוך ג&#x27; פסוקים לפרשה (ב&quot;י בשם רבינו מנוח, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] 2) מדינא מותר להפסיק בהם דהם בלשון יחיד ומשה רבינו מפי עצמו אמרן [אף שהכל מצווי השי&quot;ת מ&quot;מ בשעה שאמרן היה מפי עצמו משא&quot;כ בתורת כהנים השכינה היתה מדברת מתוך גרונו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], ומ&quot;מ כתב הרמב&quot;ם דנהגו שלא להפסיק אף בהם"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ שאין מברכין על הקללות, הרי בזמן המשנה רק הפותח וחותם מברכין?	"תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דזהו בדרך כלל אבל באמת כל אחד יכול לברך מעצמו דומיא דברכת הנהנין דיכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה או יכול לברך מעצמו, וכן אם בא אחד באמצע קרה&quot;ת ולא שמע הברכה ראשונה בודאי צריך לברך מעצמו"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרשת בחוקותי אם קוראין להרב שלישי בכל שבת?	"מחמת זה היו נוהגין שהרב קרא עד התוכחה ורביעי התחיל בהתוכחה ולא בפסוקים שלפניה, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דזהו שלא כדין אלא הרביעי יחזור ויקרא עוד ג&#x27; פסוקים {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תכ&quot;ג) לפי מנהג הגר&quot;א בקריאה דר&quot;ח דחוזרין על ג&#x27; פסוקים דחיישינן שמא יצא באמצע הקריאה}, ועדיף טפי שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי {דאז א&quot;צ לחזור על שום פסוקים} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) הביא שהרב יוצא מביהכ&quot;נ קודם העלייה כיון שהיה רגיל לעלות בשלישי אם אינו קוראו נראה כאילו מואס בהתוכחה ולפיכך כתב דבמקום שאין מנהג שיעלה ברביעי מחמת התוכחה יש לו לעלות בשלישי והרביעי יחזור על הג&#x27; פסוקים"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי שיעלה להתוכחה?	"הרמ&quot;א כתב שאין קורין בשמו אלא קורין למי שירצה [ולפי המחה&quot;ש היינו שכך אומרים, אבל יותר נראה להביה&quot;ל (ד&quot;ה בשמו) דכוונתו שישאל מתחילה מי שירצה לעלות בחנם או יבטיח ליתן לו שכר ואז קורין לו בשמו], והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל שיקרא השמש בשכר {ונראה דדוקא השמש ולא אדם אחר בשכר}, ועוד הביא מכנסת הגדולה שיקרא הרב בדוקא וקודם שקרא היה אומר מוסר ה&#x27; בני וגו&#x27; כי את אשר יאהב וגו&#x27;, ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דנוהגין שהבעל קורא עולה [ואם הוא כהן או לוי צריך לסדר העליות כפי הצורך, ואין קפידא לחבר הפרשיות ברביעי (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה בפסוקים)]"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם קראו אדם אחר להתוכחה?	"צריך לעלות ושומר מצוה לא ידע דבר רע כיון שעולה משום כבוד התורה [אבל אם אינו עולה גורם שיתקצרו ימיו] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ויש מקומות שאין קורין בכלל התוכחה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה בפסוקים) קרא עליהם תגר דהם מבטלים תקנת משה רבינו לקרות בתורה {וצ&quot;ב, דמבואר בב&quot;ק (פ&quot;ב ע&quot;א) דמשה רבינו לא תיקן אלא לקרות איזה פסוקים}, ועוד אין לך קץ בתוכחת ה&#x27; גדול מזה, ע&quot;ש], ואע&quot;פ שאינו ראוי לשונא לעלות מ&quot;מ אם כבר קראוהו צריך לעלות (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; נ&quot;ג ס&quot;ק נ&quot;ח)"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קורין פרשת עגל?	"נוהגין לקרות לוי, וגם קורין בקול נמוך (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27; בשם כנסת הגדולה) {אבל לא מצינו לקרות התוכחה בקול נמוך}"	סימן תכח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי כתב השמונה פסוקים אחרונים?	"לר&#x27; יהודה [או ר&#x27; נחמיה] יהושע כתבן, לר&quot;ש משה כתבן בדמע (ב&quot;ב ט&quot;ו ע&quot;א, מנחות ל&#x27; ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן תכח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בשמונה פסוקים אחרונים יחיד קורא אותם?	"1) רוב ראשונים ס&quot;ל דאין מפסיק ביניהם לקרות אדם אחר, וכן פסק המחבר&lt;br&gt;2) הרמב&quot;ם פי&#x27; דקורין אותם אפי&#x27; בפחות מעשרה&lt;br&gt;3) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ממרדכי דת&quot;ח צריך לקרות פסוקים אלו&lt;br&gt;4) תוס&#x27; (ב&quot;ב ט&quot;ו ע&quot;א) הביאו מרבינו משולם שלא יקרא ש&quot;ץ עם הקורא בתורה [ותמהו עליו תוס&#x27; דבזמנם לעולם הקורא בתורה קרא לבד בלא ש&quot;ץ]"	סימן תכח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קורין המ&quot;ב מסעות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מצרור המור דאין להפסיק בהם שהם כנגד שם מ&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [ואין קפידא בשבת מנחה וב&#x27; וה&#x27; (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)]"	סימן תכח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורות מי&quot;ז תמוז עד סוכות?	הטור הביא מפסיקתא (פסיקתא דרב כהנא פרק י&quot;ג ואילך) דמפטירין דש&quot;ח דפורענותא [דברי, שמעו, חזון], נו&quot;ע ארק&quot;ש דנחמתא [נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שוש אשיש], ד&quot;ש דתיובתא [דרשו, שובה]	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מפטירין דרשו ושובה?	"הטור מצדד כהמנהג לקרות דרשו בין ר&quot;ה ליוה&quot;כ ושובה אחר יוה&quot;כ [וביאר המרדכי דיפה צעקה אפי&#x27; אחר הגזר דין (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ותוס&#x27; (מגילה ל&quot;א ע&quot;ב) ביארו שמזכירין בו יורה ומלקוש (בפסוקים דיואל) ושייך שפיר לסוכות שהוא זמן שנידונים על המים], אכן הב&quot;י מצדד כהמנהג לקרות דרשו בצום גדליה ושובה בשבת שבין ר&quot;ה ליוה&quot;כ [וזה עדיף דהוא בכל שנה משא&quot;כ למנהג הראשון אינו אלא אם חל ר&quot;ה ביום ב&#x27; וג&#x27;] ואח&quot;כ פרשת האזינו מפטירין וידבר דוד, וכן פסק השו&quot;ע"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והפטיר בפרשה דיומא ולא דברי ירמיה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם הצמח צדק דיפטיר שניהם בשבת הבאה מפני שהם סמוכות להדדי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), והצמח צדק כתב דה&quot;ה בהפטורות דשבעה דנחמתא יכול להשלימה בשבת אחרת ואע&quot;פ שלפעמים יש איזה פסוקים באמצע אין בכך כלום ולא ידלג פסוקים אלו [כדי שלא ישהה בדילוג בענין שיעמדו הציבור בשתיקה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; קמ&quot;ד) (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)], וביאר המחה&quot;ש שיש חשיבות להפטורות אלו שביררו החכמים לקרותן ולהכי צריך להשלימם משא&quot;כ בשאר הפטורות השנה אינם קבועים כ&quot;כ רק יקראו בנביא מענין הפרשה, והמחה&quot;ש מסיים דהמג&quot;א לא הביא כל דברי תשובת צמח צדק ויש להסתפק אם הוא בדוקא אבל למעשה הובא בא&quot;ר, וכן הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) דיש להשלימם ובפרט כשקורא מחומש דיוכל לחפש מהר"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפטורת 1) ויצא 2) וישלח?	"1) ויברח יעקב עד סוף הושע (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב דיש להוסיף פסוקים מיואל כדי לסיים בדבר טוב {ואין נוהגין כן, ואפשר דאינו ממש דבר רע דקאי על רשעים ופושעים, והא דאין מסיימים בה בשבת שובה היינו משום דרוצים להוסיף עוד פסוקים ביואל או במיכה, והא ראיה דאין מוסיפין רק פסוק אחד אלא מוסיפין הרבה פסוקים, ש&quot;מ דאין העיקר טעם משום דהוא סיום בדבר רע} 2) המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב שיקרא בהושע מ&quot;ועמי תלואים&quot; עד &quot;ומושיע אין בלתי&quot;, ואח&quot;כ הביא מגר&quot;א לקרות חזון עובדיה {ונוהגין כהגר&quot;א}"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מפטירין שבת שובה?	"מפטירין סוף הושע אבל כיון שמסיים &quot;ופושעים יכשלו בה&quot; מוסיפין עוד פסוקים, ויש בזה כמה מנהגים:&lt;br&gt;1) אבודרהם - מוסיפין פסוקים במיכה &quot;מי קל כמוך וגו&#x27;&quot;&lt;br&gt;2) תוס&#x27; (מגילה ל&quot;א ע&quot;ב) - מוסיפין פסוקים ביואל &quot;תקעו שופר וגו&#x27;&quot;&lt;br&gt;3) א&quot;ר (סי&#x27; תר&quot;ג) - מוסיפין פסוקים דמיכה ואח&quot;כ פסוקים דיואל&lt;br&gt;4) דגול מרבבה - בפרשת וילך [דכתיב וחרה אפי] יקרא פסוקים דמיכה [דכתיב לא החזיק לעד אפו], בפרשת האזינו [דכתיב יערוף כמטר לקחי] יקרא פסוקים דיואל [דכתיב ויורד לכם גשם מורה]&lt;br&gt;השע&quot;ת (ס&quot;ק ח.) מסיים הכל פי המנהג (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ונוהגין כהא&quot;ר, ובמ&quot;ב דרשו הביאו בשם החזו&quot;א דכשקורא מחומש קורא הפסוקים דמיכה תחילה ואם קורא מתוך הקלף יקרא הפסוקים דיואל תחילה {כדי שלא לדלג למפרע א&quot;נ כדי שלא יטריח על הציבור כ&quot;כ}"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב&#x27; פרשיות מחוברות?"	"מפטירין באחרונה, חוץ מאחרי מות קדושים דלעולם משתדלין לקרות הלוא כבני כושיים ולא התשפוט מפני שהוא מדברת בתועבות ירושלים [דלא כלבוש דס&quot;ל דמפטירין באחרונה אפי&#x27; באחרי מות קדושים (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)], והוסיף רע&quot;א דאפי&#x27; כשהם נפרדין אבל קרא מחר חודש לאחרי מות {וה&quot;ה וערבה בשבת הגדול} קורין הלוא כבני כושיים לקדושים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), וכשחל בר&quot;ח קורין השמים כסאי {ונמצאת שאין קורין התשפוט אלא בשנת זח&quot;ג}"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והתחיל להפטיר התשפוט ולא הלוא כבני כושיים?	"כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ו) דידוע דאין מפטירין התשפוט אלא לפעמים נדירים וממילא אם מפטירין מחומש יכול לשנותו להפטורת הלוא כבני כושיים אבל אם מפטירין בקלף יצטריך להביא נביא אחרת ולחזור ולברך וממילא עדיף להמשיך בהתשפוט"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בויקהל פקודי בשנה כשהם נפרדין ופרשת שקלים חל בויקהל?	"הא&quot;ר (סי&#x27; תרפ&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ג) כתב שיקרא הפטורה של ויקהל ויוסף ב&#x27; פסוקים מהפטורת פקודי אבל לא יקרא עוד דהרי ביו&quot;ט שני דסוכות יקראו השאר, אמנם כתב ספר הקודש והמקדש שבארץ ישראל דאין להם יו&quot;ט שני יש להם לקרות כל הפטורה דפרשת ויקהל וגם הפטורת פרשת פקודי. ובשנה שיש ב&#x27; שבתות בחנוכה (תשפ&quot;ז, תתי&quot;ד, תתמ&quot;א, תתנ&quot;ח) יש אומרים דא&quot;צ לקרות הפטורה דויקהל כלל דכבר קרא אותה בשבת חנוכה, ויש סוברים דאפ&quot;ה קוראים שניהם (גליון מים חיים 460) {למעשה נוהגין כעזרת תורה לוח דלעולם קוראים הפטורה של פקודי (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)}"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרשת צו כשחל בשבת דהפסקה?	"הנזירות שמשון כתב שיפטיר בהפטורה דויקרא [דהיה פרשת זכור] דהיא הפטורה הקודמת, ולפי&quot;ז לעולם לא יקרא הפטורת צו, אכן נוהגין כהאור זרוע (ח&quot;ב סי&#x27; שצ&quot;ג) דס&quot;ל שיפטיר בהפטורת צו (גליון מים חיים 463)"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה בשבת של חתן?	"היו נוהגין להפטיר שוש אשיש, אבל אין זה דוחה הפטורה מיוחדת, ומיהו אם הוא ג&quot;כ מספר ישעיהו יכול לקרות איזה פסוקים ממנו (רמ&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תכ&quot;ה"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכ&quot;ח, קביעת הלוח) כיצד מתקנין הלוח?	בתחילה צריך לידע זמן המולד לתשרי לשנה זו וגם לשנה הבאה [אם השנה פשוטה מוסיף ד&quot;ח תתע&quot;ו, ואם השנה מעוברת מוסיף הכ&quot;א תקפ&quot;ט], ואחר כל הדחיות יכול לידע באיזה יום יקבע ר&quot;ה בשנה זו ובשנה הבאה, ואח&quot;כ יש לקבוע חשון וכסלו [שניהם חסרים, שניהם מלאים, כסדרן] להשלים כל ימי השנה	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הד&#x27; דחיות?"	"1) לא אד&quot;ו ראש [משום מתיא דיוה&quot;כ, וכדי שהושענא רבא לא יחול בשבת]&lt;br&gt;2) מולד זקן בל תדרוש [קיי&quot;ל כרס&quot;ג דאם חל אחר י&quot;ח שעות דוחין ליום הבאה, ודלא כבן מאיר דס&quot;ל דיש לו עוד תרמ&quot;ב חלקים {ואינו ידוע סברת בן מאיר}]&lt;br&gt;3) ג&quot;ט ר&quot;ד בתחילה שנה פשוטה [דלשנה הבאה ר&quot;ה יהיה ביום שני וממילא א&quot;א להשלים השנה אם ר&quot;ה של שנה זו יהיה ביום ג&#x27;]&lt;br&gt;4) בט&quot;ו תקפ&quot;ט בסוף שנה מעוברת [דלשנה שעברה ר&quot;ה היה ביום ה&#x27; וא&quot;א להשלים השנה אם ר&quot;ה של שנה זו יהיה ביום ב&#x27;]"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הצורך להדיחויים?	"כתב הרמב&quot;ם (קידה&quot;ח פ&quot;ז ה&quot;ז) דהוא כדי לפגוע למולד אמיתי (מובא בב&quot;י סי&#x27; תכ&quot;ו), ותמה עליו הראב&quot;ד הרי פשוט מהו צורך הדיחויים, ותי&#x27; המרכבת המשנה בשם התשב&quot;ץ דאם סיבוב הלבנה יהיה כ&quot;ט ומחצה ימים בדיוק לא היינו עושים שום דחיות, וכן מבואר בטור (סי&#x27; תכ&quot;ז) בשם הרמב&quot;ם דהיו עושין חודש אחד מלא וחודש אחד חסר אע&quot;פ שבע&quot;כ יחול ר&quot;ה באד&quot;ו (ר&quot;י באק), אמנם כיון דאינו בדיוק בע&quot;כ צריך לעשות דיחויים כדי שיהיה אמיתי והשתא בחר דיחויים אלו משום מתיא וערבה ואינו יכול לראות הלבנה לשש שעות וכו&#x27;."	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין הושענא רבא דוחה שבת?	"1) הלבוש פי&#x27; מפני שאסור מדאורייתא לחבוט הערבה [ותמה עליו תשובת שער אפרים (ס&quot;ס ב&#x27;) דהרי תלוש הוא, ועוד הקשה הא&quot;ר דלפי רש&quot;י המצוה הוא נענוע ולא חבטה]&lt;br&gt;2) השער אפרים פי&#x27; גזירה שמא יעבירנו ד&#x27; אמות ברה&quot;ר [ותמה הא&quot;ר הרי מפורש בגמ&#x27; סוכה (מ&quot;ג ע&quot;ב) דלא גזרינן שמא יעבירנו בערבה]&lt;br&gt;3) הא&quot;ר בשם הרוקח פי&#x27; מפני שהיו בוכים ומתחננים על המים בתפילה ביום הערבה וזה לא יתכן בשבת&lt;br&gt;4) הא&quot;ר הביא עוד פירוש ע&quot;פ הרשב&quot;א דאסור משום מוקצה {וצ&quot;ב דכיון שהם מיוחדים למצוה אינו מוקצה}&lt;br&gt;(מחה&quot;ש ריש סי&#x27; תכ&quot;ח)"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השנים מעוברות?	"ג&#x27; ו&#x27; ח&#x27; י&quot;א י&quot;ד י&quot;ז י&quot;ט"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין תקופת ניסן?	"כתב הטור דלכל מחזור של י&quot;ט שנים צריך להוסיף שעה א&#x27; ותפ&quot;ה חלקים, ואח&quot;כ צריך לחסר ז&quot;ט תרמ&quot;ב [וכמ&quot;ש תוס&#x27; ר&quot;ה ח&#x27; ע&quot;א, ע&quot;ש], אמנם כתב הפר&quot;ח מהלך פשוטה דכל כ&quot;ח שנים חוזר תקופת ניסן לתחילת ליל ד&#x27;"	סימן תכח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן התקופה?	"כל תקופה הוא צ&quot;א ימים וז&#x27; ומחצה שעות [וזהו תקופת שמואל אבל לתקופת רב אדא הוא מעט פחות מזה דהרי אין בו יתרון שעה א&#x27; תפ&quot;ה חלקים] (עי&#x27; מחה&quot;ש סוף הסימן)"	סימן תכח סעיף ח		
